הרצון
לכל אחד מאיתנו יש מטרות, שאיפות, חלומות ומשאלות.. עוד לפני שאנחנו הולכים למצוא דרכים איך לממש ולהגשים אותם, אנחנו מניחים אותם באיזשהו חלל מעלינו. לפעמים אנחנו מסתפקים בחלום ושאיפה, ונהנים מעצם קיומם בחלל. לפעמים אנחנו גם הולכים איתם הלאה. ואז נכנס לתמונה כוח רצוננו. הרצון עובד בשני רבדים. באחד, הרצון הוא כמו סוג של סמן לייזר- מתמקד, מגדיר ו'ננעל' על המטרה. המטרה יכולה להיות כללית ורבת אפשרויות התגלמות, ויכולה להיות מסויימת ומדוייקת. היא יכולה להיות קטנה או גדולה, אך בכל מקרה יש איזה סמן לייזר שמכוון אליה. ברובד השני, הרצון הוא הכוח שנע על גבי פס הלייזר, מזמן הווה, אל עבר המטרה שסומנה. מפלס את דרכו, דרך מכשולים, קשיים ולעתים רבות גם רצונות זרים שאינם תואמים לרצוננו שלנו. אדם שאינו מצליח לממש את השאיפות שלו, בדרך כלל...
על האשמה ועל חסד
נהיה לי הרגל אוטומטי בזמן האחרון לפתוח חדשות בבוקר. נזכרתי שפעם חדשות זה היה העיתון של הבוקר והמהדורה בטלויזיה בערב, שבקלות אפשר לפספס.. היום חדשות זה ממש תעשייה ענקית של אינטרנט, שמתעדכנת באינספור מוקדים ובכמויות עצומות של מידע שמוזרם אלינו ללא הפסקה – דרך המחשב, דרך הנייד.. לתקשורת יש נטייה למכור לנו אשלייה שהיא מעין גוף שופט עליון, שנותן לנו את זווית האמת האובייקטיבית על מה שקורה במציאות סביבנו. בפועל מדובר באנשים המונעים מסיבות כלכליות – כתב שמתפרנס וצריך לספק אייטמים וסקופים שיהיו מעניינים וימשכו את הקהל לקרוא, ומעליהם ערוץ או חברת תקשורת שצריכה שהקהל הזה יבוא דווקא אליה כדי להרוויח מפרסום. העקרונות עליהם הם פועלים הם לא עקרונות של אמת ואובייקטיביות, אלא עקרונות של רייטינג, וכסף. מן הסתם זהו בלוג...
לא נלך? על אלקטרוניקה ורוחניות
יצא לי לדבר לאחרונה עם חבר שמגדיר את עצמו בתקיפות 'לא רוחני'. אדם חריף מחשבה שלא משתכנע בקלות. מדי פעם אני מנסה (מתוך יוזמה לא ספונטנית) לזרוק איזה רעיון או שאלה שאולי יציתו בו משהו (אבל רק בגלל שאני יודע שהוא בעצם מאוד רוחני) לפני כמה זמן שאלתי אותו מה הוא חושב על מה שנראה מעוות בעולם – על הקפיטליזם ותעשייה שיצרה מחלות וזיהום סביבה, על מלחמות, על זה שאיש-איש לעצמו, ואדם לאדם זאב.. רק בכדי לנסות להתגלגל בשיחה המנסה להגיע לשורש הדברים. כמו שאני מכיר כשמתקדמים ומחפשים את סיבת הבעיות תמיד מגלים שורש רוחני. התכנית שלי כשלה – במקום לענות לשאלה כפי שציפיתי, הוא ענה לי שזה בכלל לא ככה, ופרש את משנתו – המצב מצויין. המצב עכשיו הרבה יותר טוב ממה שהיה פעם. מחלות? לפני 100 שנה אנשים ברוב חלקי העולם בקושי חצו את גיל 50 וכמעט לא...
עבודה בלב
רובנו עובדים 5 ימים בשבוע, מי שנחשב במשרה מלאה עובד קצת יותר מ8 שעות בכל אחד מהימים האלו, אחרים קצת פחות, מי שעצמאי בדרך כלל מוצא את עצמו עובד יותר – אם לא בעבודה עצמה אז בניירת או בשיווק. לפני כמה חודשים חשבתי על זה שאם אני ישן בערך 8 שעות בלילה* - בערך מחצית מזמן העֵרוּת שלי אני עובד. (וקשה לומר שהחצי השני מוקדש לתחביבים..) * מחקרים מוכיחים כי פרילנסרים ישנים טוב יותר וזמן רב יותר משאר האוכלוסיה. אז הבנתי שקודם כל כדי לחיות נכון, אי אפשר להפריד את ה'עבודה' ואת ה'חיים' – חלק מהחיים שלנו זה עבודה. מסקנה - כדי לחיות בטוב צריך לעבוד בטוב. אז לקחתי את המסקנה מרחיקת הלכת הזו ובחנתי אם היא מסתדרת עם החיים שלי: התמזל מזלי ואני עובד במקצוע שאני אוהב ולא הייתי רוצה להחליף, אני עצמאי ומנהל את הזמן שלי איך שאני רוצה, אני לרוב קם...
מחשבה
הסתכלתי עכשיו על התאריך שבו כתבתי פעם אחרונה בבלוג, תחילת פברואר. עכשיו כבר סוף מרץ. חשבתי שעברו אולי שלושה שבועות. ידעתי ששכחתי קצת מהנושא אבל לא שעד כדי כך. כמעט חודשיים. היו כמה פעמים במהלך החודשיים האלו שהתכוונתי לכתוב, אבל לא עלה לי שום דבר שהרגשתי שאני רוצה לכתוב עליו. או אולי רק קצה רעיון אבל בלי מספיק עומק. התקופה האחרונה הייתה תקופה שהרבה מההתלהבות שלי הלכה לכיוון של כל מיני יזמויות עסקיות שאני מתעסק בהן. כל זמן שהצלחתי לפנות מעבודה ודברים של שגרה, השקעתי בנושאים האלו, ובזמן הפנוי – הייתי חושב על זה. איך זה יכול להיות מצליח, יותר מעניין, יותר מרוויח.. וכך יצא שאין לי על מה לכתוב. אז התחלתי לחשוב על מחשבות. מה טיב המלל הזה שכל הזמן עובר לנו בראש, מאיפה הוא מגיע? מי הוא ומה הוא מייצג בנו.. כלומר, בנאדם אומר...
על חופש, שליטה ומחשבה
בהמשך לתגובה של גיא מהפוסט 'יצר לב בינה' היי גיא. העלת הרבה מאוד דברים, אם בכל זאת אני אנסה לסכם ממש בקיצור שאינו לגמרי נאמן למקור, אתה אומר ששליטה עצמית ותהליך החשיבה הבינתית, ההגדרה והעיבוד בעצם שוללים מאיתנו חופש. (כדי לא ליצור עיוות בכוונה שמתי גם קישור כדי שיוכלו לקרוא את התגובה שלך במלואה). התיישבתי לענות ומצאתי את עצמי כותב כל כך הרבה, שהחלטתי לפרסם את זה כפוסט נפרד :) , ותודה על החומר. קורים לנו הרבה מאוד דברים לא רצויים מבלי שליטה. אנחנו נפגעים, נעלבים, כועסים, מתייאשים... אלו חוויות מאוד טבעיות ואותנטיות – ועדיין כל אחד עושה עם עצמו מאמץ לחיות חיים מבלי כל אלו. ומובן שבשביל כך דרושה שליטה עצמית. אנחנו הולכים ועושים דרך בחיינו, נתקלים בכל מיני אפשרויות להתנהג, לחשוב ולחיות, ובוחרים אילו דרכים נראות לנו...
למשוך אור
נקודת ההנחה, היא שהכל עשוי מאור. הכל. האור הוא החומר האנרגטי הראשוני, הגולמי, המצטמצם ונהיה כל מה שיש. הרגשות, המחשבות, המעשים, הצומח והדומם, הכל עשוי מאור, שנפרט לתדרים שונים. גם ברמה מדעית, ידוע היום שכל חומר מורכב מאנרגיה רוטטת, ושאם נסתכל דרך מיקרוסקופ לתוך הדבר הכי מוצק לכאורה, נגלה חלקיקים בתנועה בלתי פוסקת, עפים זה סביב זה במרחקים ומרחבי חלל ענקיים. מתוך האור הכללי הראשוני, הנפרט לאורות בתדרים וגוונים שונים, כל אדם מושך אור לפי נטיית ליבו, טבע נשמתו, רצונו ויכולתו. פרופסור באקדמיה למשל הוא לרוב אדם שמושך אליו אור של בינה במידה רבה. אדם עשיר הוא אדם המושך אור של שפע, אמן מושך אליו אור של יצירה, יש אנשים שמושכים אור של אהבה, של גבורה, של עוצמה ועוד ועוד. וכמובן שכל אחד מושך אליו מגוון אורות, וגם הפרופסור השכלתן...
יצר לב בינה
על פי גישת 'דרך הלוחם אל האור', ניתן לחלק את מצבי המודעות ביניהם אנחנו נעים לשלושה עיקריים – יצר, לב ובינה. ההבנה של החלוקה הזו, היא כלי חזק למודעות עצמית, שליטה עצמית, ולחיים מתוך חופש ובחירה. כל מה שאנחנו חושבים, אומרים, מדמיינים, עושים ואפילו מרגישים – הוא תוצאה של מצב מודעות, כלומר תולדה של תדר - שבו המודעות שלנו נמצאת. למשל, אם אדם למשל רעב מאוד מאוד, המודעות שלו יורדת בחוזקה ליצרו. כלומר – אפשר לומר שהרובד הבסיסי שלו, הגוף שלו, גורר ומושך את המודעות שלו אליו, ואז ככל שאותו אדם יאפשר למודעות שלו להמשיך ולדבוק ביצר, כך יותר ויותר הוא ירגיש רעב, עצבני אולי, חסר מנוחה, חסר ריכוז, המחשבות שלו יהיו סביב אוכל, וכמובן גם המעשים שלו – הוא ינסה כמה שיותר מהר להגיע לאוכל. בקצרה על שלושת הרבדים האלו – היצר – מייצג את...
למה לוחם?
הרבה פעמים קורה שאנשים מגיעים למרכז האור, שומעים על 'דרך הלוחם אל האור' ומבלי קשר לגישה ולתוכן, מגיבים בהתנגדות למושג 'לוחם'. למה לוחם? למה מלחמה? לאנשים הרבה פעמים יש דעה קדומה לגבי רוחניות, ומאוד חשוב להם לשמוע על אך ורק על השלמה, קבלה ללא תנאי, אי אלימות והרמוניה עם היקום. ובתוך כל זה נוחת על ההתחלה המושג 'לוחם'. היום הייתי אורח בארוחה משפחתית, והכרתי שם זוג הורים שיש להן שתי ילדות, תאומות, יפות, חייכניות ומקסימות, ולשתיהן יש סוג מסויים של שיתוק. שתיהן בכיסא גלגלים, ידיים שמתפקדות למחצה, וזקוקות להשגחה מתמדת. הסתכלתי בעיקר על ההורים שלהן. ברור לי שהם עברו משבר בחיים. זוג הורים לקראת לידה, עם כל הציפיות התקוות וההתרגשות, ופתאום מכה כזו וחיים שמתהפכים. נראה לי שקשה מאוד לאדם מבחוץ להבין עד כמה. ועם זאת, לא ראיתי...
סימנים וסמלים
ביום חמישי האחרון פרצה שריפה ענקית בכרמל. שטח אדיר בתוך ארץ ישראל עלה בלהבות, אנשים נהרגו, בתים נשרפו, אלפי דונמים של יער וחורש בני עשרות שנים נעלמו.. חשבתי השבוע דווקא לכתוב מתוך האירוע. נכנסתי לאינטרנט לראות איפה הדברים עומדים, ואם הצליחו להשתלט על האש, וקראתי דיווח בחדשות: 'המשטרה: הסיבה לדליקה – רשלנות בהבערת פסולת.' מהרגע שכל זה התחיל, כל הזמן כולם סביב האשמות. נגד הממשלה שלא הייתה ערוכה, נגד איזה שר שלא העביר תקציב לכבאים, נגד אנשים שמצטלמים על רקע האש ומפריעים לכוחות כיבוי.. האש עוד לא כבתה, וכולם מתעסקים בביקורת והאשמות. והבוקר המשטרה הביאה את החשוד המרכזי – איזה מגושם אחד ששרף זבל ולא השגיח.. ובעצם הכל די הגיוני, זה התפקיד של המשטרה, לחקור ולמצוא את הסיבות בחומר, אבל אנחנו חיים בתקופה שכבר אנשים די...